רד"ק על ירמי׳ מב

אשר אנו שולחים. אנו כתיב וקרי אנחנו והענין אחד אלא שמלת אנו לא נמצא במקרא עוד אלא זה אבל הוא נהוג בלשון משנה ובתלמוד:

אם שוב תשבו. שוב מקור בחסרון פ"א הפעל ומשפטו בתשלומו ישוב ואף על פי שאין המנהג במקור שהוא בזה המשקל בנחי הפ"א לבא חסר הנה כמוהו ידעתי כי כל תוכל כמו יכול:

והשיב אתכם אל אדמתכם. על הגולים אמר ואמר אתכם כי הרוב גלו והמעט נכלל ברוב:

לאלה ולשמה ולקללה. פי' אלה לקללה, כפל הענין במלות שונות או פירוש לאלה לשבועה וכת"י למומי והוא על דרך והנחתם שמיכם לשבועה לבחירי:

כי התעיתם בנפשותיכם. בצר"י העי"ן ופירוש הראיתם אותו ברצונכם כלומר במה שהיה בנפשותיכם כמו אם יש את נפשכם כלומר לא התעיתם לי בפיכם מה שהיה בלבכם כי הכיר מהם ירמיהו כי דעתם ללכת למצרים לפיכך אמר להם:

ואגיד לכם היום ולא שמעתם. כי עדין לא כלה דבריו ולא ענו אותו אלא הכיר בהם כי דעתם היה ללכת למצרים על כל פנים: