רד"ק על ירמי׳ ב:יב

שומו. כלומר ראוי העולם שיהיה חרב על זאת הרעה שומו ענין שממה:

שערו. ענין סערה:

חרבו. ענין חרבן והחי"ת נקראת בקמץ חטף והוא צווי מן הקל והמסורת עליו לית חטף וכתב רבי יונה כי יש אנשים שהיו קוראים אותו חרבו כמו חרבו פני האדמה והיו מפרשין אותו גם כן צווי אבל מן הדגוש כמו פרקו נזמי הזהב והשיב הוא עליהם מן המסרה ועוד המסרה על חרבו פני האדמה שנים ובפסוק וי"ת הפסוק כן אתאבלו שמיא על כדין על ארעא דישראל דעתידה למחרב כבעמוד: