רד"ק על ירמי׳ יז:ו

והיה כערער בערבה. תרגם יונתן כעכוביתא במישרא ופירש רב האי ז"ל עכבית הוא קוץ מבחוץ ומבפנים פרי נאכל ונקרא ערער:

ולא יראה. על דרך השאלה:

כי יבא טוב. הוא המטר:

ושכן חררים במדבר. שהעץ הוא ישכון במקום שהוא חררים וזהו במדבר במקום שלא יפול שם מטר מרוב החום וחררים ענין שרפה ודלקה מרוב חמימות מן ועצמי חרה מני חרב וחרה נחשתה נחר מפוח. חררים שם בשקל חצרים וכפל ענין במלות שונות ואמר ארץ מלחה ולא תשב ומלחה תואר לארץ שלא תצמיח ונגזרה מן הישוב וכן ברית מלח ברית נגזרה וכן ארץ פרי למלחה ותרגם יונתן כארע סדום דלא אתיתבת והמשיל האדם שיסיר בטחונו מהאל כזה העץ שאינו מתלחלח אלא עמד ביובש כל זמן ואף על פי שאין מת כן האדם הרע יהיה ברע כל ימיו ויבחר מותו מחייו: