רד"ק על ירמי׳ יד:יט

המאוס מאסת. חזר הנביא להתפלל עוד ואף על פי שאמר לו האל אל תתפלל בעד העם הזה על מקצת העם שב להתפלל:

אם בציון. אם ביושבי ציון כתרגומו כי לא דבר עד עתה על החרבן אלא על צרת היושבים בה:

הכיתנו. מכת רעב:

ואין לנו מרפא. כי אין מטר:

קוה לשלום. מקור אם נקוה שלום מהאומות שכנינו ונלך ונשבור בר בארצם:

ואין טוב. שום טובה לא יבא לנו משום צד:

ולעת מרפא. מרפא מצרת הרעב ומצרת האויב:

והנה בעתה. והנה אנחנו נבעתים מצרת שניהם ויונתן תרגם ולעדן סליחת חובין והוא פורענות חטאין ומקצת זה הפסוק הוא כתוב למעלה בפרשה אסף אסיפם ויש ביניהם שנוי מעט הראשון לעת וזה ולעת הראשון מרפה בה"א וזה מרפא באל"ף: