רד"ק על ישעיהו ט:ב

הרבית הגוי. גוי ישראל הרבית אותו משל לאויביהם במפלת מחנה אשור:

לא הגדלת השמחה. פירוש לו לגוי שזכר, וכתוב לא באל"ף, ופירוש לו לגוי הרבית השמחה אבל לאויביהם לא הגדלת אבל המעטת:

שמחו לפניך. בבית המקדש שנתנו שבח והודאה ושמחו שמחה גדולה:

כשמחת בקציר. כמו שדרך העולם לשמוח בעת הקציר והתי"ו במקום ה"א כמו כשמחה וכן אם אתן שנת לעיני, שפעת אני ראה, והדומים:

כאשר יגילו בחלקם שלל. כמו ששמחו בעת שחלקו שלל מחנה אשור כן שמחו שמחה גדולה אחר כן כשבאו לבית ה' להודות ולשבח על הנס הגדול שעשה להם האל, ויש לפרש כאשר יגילו בני האדם בחלקם שלל כן שמחו הם לפניך, על דרך שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב, אלא שגם הם חלקו מחנה אשור ואין צריך לומר משל אחר, ופירוש הראשון הוא הנכון: