רד"ק על ישעיהו ט:יח

בעברת, נעתם ארץ. חשך מלשון ערבי, ויונתן תרגם חרוכת ארעא, ובא ארץ בלשון זכר, כמו שרץ ארצם צפרדעים:

כמאכולת אש. כמו הדבר הנאכל באש שהעץ שאכלו בו האש דולק העץ האחר כן העם הזה איש את אחיו לא יחמלו, לא די להם הרע שעושין להם אויביהם כי גם הם מריעים זה לזה: