רד"ק על ישעיהו ט:טז

על כן, לא ישמח. בהפך וגלתי בירושלם וששתי בעמי, כי כשאוחז אדם דרך הרעה ותבא לו בעבור זה הרעה הנה האל על דרך משל יעצב כמו ויתעצב אל לבו, וכשאוחז אדם הדרך הטובה ותבא לו בעבור זה הטובה הנה האל על דרך משל שמח, כמו שאמר וששתי בעמי, ואמר ישמח ה' במעשיו, ואמר בחוריו כי הם ברוב תרים אחר עיניהם ולא תצילם גבורתם וכחם מהרעה הבאה עליהם, ע"כ לא ישמח ה' בהם כי אינם עושים רצונו:

ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם. אפילו היתומים והאלמנות שראוי לחמול ולרחם עליהם לא ירחם האל עליהם:

כי כלו חנף ומרע. בין גדולים בין קטנים בין חזקים בין חלושים

בכל זאת שתבא להם רעה גדולה שלא מצאו מרחמים לא שבו הם, לפיכך לא שב אפו מהם, ועוד ידו נטויה עליהם להרע להם אפילו בגלות: