רד"ק על ישעיהו נט:ט

על כן. הפסוקים האלה עד וירא כי אין איש הם דברי הנביא על הלשון בני הגלות הזה כי בעון האבות עם עון הבנים ארכה הגלות הזאת כי רוב ישראל לא שבו עוד משגלו בגלות ראשונה, וכן אמר ירמיהו הנביא על הלשון בני הגלות אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו, ואמר דוד על לשון בני הגלות אל תזכור לנו עונות ראשונים, ואמר על כן שהרבו אבותינו להרע אנחנו עוד היום בגלות והנה האל שופטנו מדה כנגד מדה הם רחקו המשפט והצדקה והשלום על כן רחק משפט ממנו:

ולא תשיגנו צדקה. כי ממדת הבורא הוא לפקוד עון אבות על בנים כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם:

נקוה לאור. יום יום נקוה לאור ולישועה שהיא האור והנה חשך והוא הגלות, וכפל הענין במלות שונות: