רד"ק על ישעיהו נח:א

קרא בגרון. אמר האל לנביא שיקרא בקול לבני דורו שהיו מראים עצמם טובים והיו רעים ויוכיחם על מעשיהם וירים קולו עליהם כמו השופר שישמע קולו למרחוק, והקריאה היא בגרון אף על פי שהדבור הוא נחתך בפה הקול יוצא מן הגרון, וכן אמר רוממות אל בגרונם, בקראי נחר גרוני:

אל תחשך. אלא תמיד קרא להם:

לעמי. שהם נקראים עמי. וכפל הענין במלות שונות: