רד"ק על ישעיהו נג:י

ויהוה חפץ דכאו החלי. אין אנו רואים במכאוביו ובצרותיו בגלות אלא חפץ האל כי הוא היה מחזיק בתורתו שהיא תורת אמת והיה מוסר עצמו עליה אם כן אין אנו רואים במכאוביו טעם אלא או היה נתפס בעונותינו או היה חפץ האל כך לדכאו ולהחליאו וחפץ האל לא ידענו:

החלי. חסר אל"ף שהיא למ"ד הפעל והוא נקרא כבעלי האל"ף ואע"פ שרוב השרש הוא בה"א:

אם תשים אשם נפשו. אך זה אנו רואים כי גמול טוב יש לו על הרע שסבל ואם שמה נפשו עצמה במקום אשם כמו שאמר את רשעים, עתה יראה זרע רב, כמו שאמר זכריה הנביא עליהם ורבו כמו רבו, ואמר ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם, ואמר יחזקאל ארבה אותם כצאן אדם:

יאריך ימים. כמו שאמר בספר הזה כימי העץ ימי עמי, ואמר זכריהו הנביא ואיש משענתו בידו מרוב ימים:

וחפץ ה' בידו יצלח. הנה היה בגלות חפץ ה' לדכאו וגמול זה יצלח בידו, חפץ ה' שירבה אותו וייטיב לו עד מאד, עד כאן דברי האומות מכאן ואילך דברי האל: