רד"ק על ישעיהו נא:ו

שאו. אם הפסוק הזה כמשמעו איך יאמר ותשועתי לעולם תהיה ואם העולם יאבד איך תהיה ישועה, וצדקה אם אין העולם נברא, ואאז"ל פירש זה יהיה ולא יהיה זה, והוא על דרך הפלגה כלומר קודם אחריב העולם משאני אבטל ישועתי וצדקתי, וכמו שאלו קיימים כן תהיה ישועתי קיימת וכן אמר ירמיהו הנביא אם ימושו החקים האלה מלפני גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב כן מזה הפסוק למדו אנשי תושיה כי נשמת האדם עומדת ודברם אמת והשמים הוא הרקיע והארץ היא המיושבת וישועת האדם וצדקתו לעולם עומדת, ר"ל כי האויר יקרה לו הפסד ושנוי, וכן הארץ כמו רעש הארץ ונפול ההרים ויבא מזה הפסד הישוב:

ויושביה. כמו כן ימותון, ואע"פ שהם מד' יסודות זכר השנים כי באויר הם חיי הגוף ויסוד הגוף הוא העפר, וכן אמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב, אבל הנשמה החכמה לעולם תהיה לא תמות, והרב הגדול רבי משה בר מימון ז"ל פי' דרך משל על אבוד האומות והמרעים לישראל, אמר ראו איך נחתכו השמים ההם ושממה הארץ ההיא וימות מי שעליה ואתם נעדרים כאלו אמר שהם אשר מלאו את הארץ והיה נחשב בהם העמידה והקיום בשמים, על דרך משל וגוזמא אבדו מהר וכלו ככלות העשן ועניניהם הקיימים בקיימות הארץ יאבדו הענינים ההם כאבוד הבגד הבלה:

נמלחו. ענין השחתה, וכן ארץ מלחה לא תשב, והוא עבר במקום עתיד:

תחת. תשבר, כמו אל תירא ואל תחת: