רד"ק על ישעיהו נא:טז

ואשים. הנה שמתי דברי בפיך להיות לי לעם, וכן ודברי אשר שמתי בפיך:

ובצל ידי כסיתיך. שלא יוכלו העמים לכלותך בגלות כל זמן שיהיו דברי בפיך ובלבבך כי לא שמתי אותם בפיך אלא להיותם בלבבך לעשותם כמו שאמר בפיך ובלבבך לעשותו:

לנטוע שמים. וכל זה אכסה עליך בגלות עד שיבא עת לנטוע שמים וליסוד ארץ וזהו קבוץ גליות שיהיו ישראל עולם חדש, וכן אמר הנני בורא השמים החדשים והארץ החדשה ולא תזכרנה הראשונות וגו':

ולאמר לציון עמי אתה. פירוש לבני ציון וזכר ציון כי היא עיקר המלכות, ויונתן תרגם לקיימא עמא וגו' כבעמוד: