רד"ק על ישעיהו ה:ז

כי כרם ה'. עתה פירש המשל בית ישראל עשרת השבטים:

ואיש יהודה. שבט יהודה ובנימן:

נטע שעשועיו. מתחילה כשנטעם נטע שעשועיו היו שהיה משתעשע בהם ושמח עמהם כשהיו עושים מעשי' טובים וקוה מהם שיעשו תמיד מעשים טובים ויעשו משפט העניים כמו שהיה עושה עמהם תמיד טובות:

והנה משפח. פי' נגע, כמו ספחת, ולצחות הלשון סמך משפט אל משפט, וכן צעקה לצדקה מפני שהם קרובים להם באותיות, וענין הפסוק רוצה לומר אני קויתי שיעשו משפט העניים והעשוקים והנה הם להם משפח ונגע צרעת וקויתי שיעשו להם צדקה והנה צעקה שצועקים העניים מהעושק שעושקים אותם:

משפח. כתוב בשי"ן: