רד"ק על ישעיהו מט:ב

וישם פי. לא אוכל למנוע עצמי מלהתנבאות כי הוא שם פי כחרב חדה לדבר העתידות בחתוך לשון בלא מורא:

בצל ידו החביאני. שלא יוכלו להרע לי ישראל אע"פ שדברתי עליהם רעות:

וישימני לחץ ברור. לירות בלשוני למרחוק לאומות:

באשפתו הסתירני. לפי שדמה עצמו לחץ דמה סתרי האל לאשפה שהחצים נסתרים שם, ואמר חרב חדה כנגד ישראל שהם קרובים אליו, ובחרב יכה אדם לקרוב ולא לרחוק, ואמר חץ כנגד האומות שהם רחוקים ובחץ יורה אדם למרחוק, ופירוש ברור מרוק ומרוט עד שהוא זך וברור: