רד"ק על ישעיהו מז:ט

ותבאנה. הוי"ו בשוא:

רגע ביום אחד. כי בלילה נהרג בלשאצר המלך ונכנסו פרס ומדי ולכדו העיר כמו שכתוב ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדאה ודריוש מדאה קביל מלכותא, ופירוש ביום בעת, כמו יום צעקתי בלילה נגדך:

שכול ואלמון. שם, רוצה לומר שימותו נערים וגדולים ותהיינה הנשים אלמנות מבעליהן ושכולות מבניהן:

כתמם. כהשלמתם, כלומר רעות שלמות יבאו אליך:

ברוב כשפיך. כלומר עם רב כשפיך ועצמת חבריך שלא יועילוך, והענין כפול במלות שונות:

חבריך. מן וחובר חבר והוא ענין כשפים: