רד"ק על ישעיהו מו:א

כרע בל. עתה שב לצחוק על הפסילים שזכר הנושאים את עץ פסלם, אמר כי כשנלכדה בבל לא די שלא הצילם אלהיהם אלא הוא עצמו כרע, ר"ל ששברו אותו וכרע ונפל לארץ, וכן נבו קורס, והוא כמו כרע, ובל הוא שם פסל שעובדים אותו בבבל, וכן נבו:

לחיה ולבהמה. שנשאו אותם אחר ששברו אותם טענו אותם על הבהמות להוליכם למדי ופרס כי היו מכוסים כסף וזהב, ויש חיה שטוענים עליה משא כמו הפיל:

נשאותיכם עמוסות. אמר דרך שחוק ולעג מנשאותיכם הם עמוסות הבהמות, כלומר טעונות יותר מדאי כי יכבדו המשאות מרוב הזהב שבהם עד שיאמרו החמרים והגמלים:

משא לעיפה. עיפה, תאר לבהמה שהיא עיפה מכובד משאה:

נשואותיכם. כמו משואותיכם, והוא תאר, ויש לפרש נשואותיכם תאר לבהמות הנושאות, ואמר עמוסות שהם טעונות יותר מדאי, וכנוי נשואותיכם כנגד העצבים ללעג הבהמות הנושאות אותם עמוסות הם ועיפות, ויונתן תרגם חמיט בל אתקטף נבו וגו', ועוד שנה הענין ואמר: