רד"ק על ישעיהו מד:יט

ולא ישיב. וי"ו ולא דעת כוי"ו וישא אברהם את עיניו, או הוא כפל ענין, אמר ולא ישיב אל לבו אלה הדברים שזכר כי הם דברי תימה ואין בלבו לא דעת ולא תבונה לאמר זה כלומר לחשוב בלבו חציו שרפתי במו אש ואף וגו':

אפיתי על גחליו. למעלה אמר אף ישיק כי שניהם יעשה אדם בעצים, או ישיק בהם את התנור ויאפה הלחם על ידי הדבקה או יאפה הלחם על הגחלים:

ויתרו. הנותר ממנו והוא שם מן יתר הגזם:

לתועבה. לדבר שתעב האל ומנע מעבוד אותם:

לבול עץ. לענף עץ, וכן כי בול הרים ישאו לו, יעקרו בול: