רד"ק על ישעיהו ד:ד

אם רחץ. אם זה ענינו כמו והיה אם בא אל אשת אחיו, אם יהיה היובל לבני ישראל, ואם תקריב מנחת בכורים, והדומים להם כמו שכתבנו בספר מכלל, ופי' הפסוק לענין הנזכר למעלה קדוש יאמר לו וגו', מתי יהיה זה כשירחץ ה' את צואת בנות ציון, כלומר הטנוף והצואה, והוא דרך משל למעשים הרעים שהם בציון היום לא יהיו שם אז אסיר מקרבך עליזי גאותך:

ורחץ. עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים בדברי הנבואה ברוב:

ורחץ. וידיח כפל ענין במלות שונות, וכן צואת ודמי וכן משפט ובער, כלומר כי במשפט יעשה ולא יאריך עוד לרשעים ובזה יבער הרע כלו ולא ישאר ממנו דבר וסמך רוח אל לשון הדחה ורחיצה רוצה לומר לרוב הבעור שלא ישאר מלחלוחית החטא דבר כמו שהרוח מיבש הדבר, או יהיה פירוש רוח כמו וברוח שפתיו וברוח פיו, וכן תרגם יונתן במימריה: