רד"ק על ישעיהו ל:כב

וטמאתם. כשידבר כנגד העם ידבר פעם לשון יחיד דרך כלל ופעם לשון רבים דרך פרט, ופירוש וטמאתם תתנו אותו כמו טמא, כי כן אמר חזקיה על הפסילים שעשה אחז אביו, אמר ללוים והוציאו את הנדה מן הקדש, ואמר ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל ה', ואמר ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה, והנדה והטומאה הם הפסילים והמסכות:

אפדת. כמו וחשב אפדתו, כתרגומו ענין תקון:

תזרם. תזרם למקום רחוק:

כמו דוה. כמו הנדה שתשב במקום רחוק מבעלה בימי נדת דותה:

צאי תאמר לו. תאמר לפסל צאי חוצה, וי"מ צא כמו צואה ותשלכנה לחוץ, וכן הוא במסרה לית לשון טנוף: