רד"ק על ישעיהו כח:כה

הלא אם שוה פניה. אם כמו כאשר, וכן אם יהיה היובל, אמר כאשר ישוה פני האדמה שכתת הרגבים ישוה פני הניר כדי שיפול הזרע בשוה:

והפיץ קצח וכמון. כי לכל אחד מן הזרעים יש משפט היאך יזרע והקצח והכמון צריך לזרען במקום שהעפר כתות הרבה ודק מאד:

שורה. מדה, כמו במשקל ובמשורה שפירושו מדה, ושורה תאר לדבר הנתן במדה, והיא בלשון נקבה לפי שהיא תאר לחטה שהיא לשון נקבה, ואמר וכן ישים החטה בזריעתו במקום שהוא יודע מן האדמה שהוא מקום טוב לזריעת החטה יזרענה שם במדה לא יוסיף על המקום ההוא ולא יגרע מן האדמה שהיא טובה, וכן שעורה גם כן נסמן שיש לו סימן במקום זריעת השעורים, וכוסמת גם כן ישימנה בגבולה הידוע לו, וכן לכל זרע וזרע כמשפטו ובמקום הראוי לו, אבל זכר אלו שהן עיקר מאכל האדם והבהמה, וכן הקצח והכמון הם מיני תבלין צריכים למאכל האדם, כן הוא משפט הזריעה, ושורה ונסמן וגבולתו ענין אחד, ואמר הענין במלות שונות כמנהג, וקצח הוא זרע שחור והוא ממיני התבלין, וכמון ידוע והוא הנקרא קומי"ן בלע"ז: