רד"ק על ישעיהו כז:יב

והיה ביום ההוא. בזמן הישועה:

יחבט. כמו שהוא חובט חטים מן הקש וכמו שהוא חובט זיתים מהאילן כן יחבט האל יתברך את ישראל מהאומות כי הם בתוך העמים כחטים בתוך הקש וכזתים בין אילן הזית שילקט אדם ממנו הטוב שהם הפרי ויניח הקש והעצים:

משבולת הנהר. שבולת הוא חוזק מרוצת הנהר כמו ושבלת שטפתני, ופי' הנהר הוא נהר סמבטיון כמ"ש על השבטים וזרם מעבר הנהר, ואמר עד נחל מצרים כי עד מצרים יבאו ושם יתקבצו עם אחיהם בני הגלות הזה ויעלו לירושלם, ואמר ואתם כנגד בני הגלות שהם יהודה ובנימן שהם מפוזרים בכל פאה לפיכך אמר ואתם תלוקטו כאלו אמר ואתם בני ישראל אשר מעבר הלז תלוקטו לאחד אחד כמו שאמר בנבואת ירמיהו ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון, ופירוש לאחד אחד אחד לחבירו כלומר אחד מזה ואחד מזה יתקבצו יחד, ומה שאמר עד נחל מצרים כי במצרים סוף מלכות העמים בהלחם מלך הצפון עם מלך הנגב ויבא מלך הצפון עד מצרים ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמודות מצרים וכו' כמו שכתוב בחזיון דניאל, ואמר בעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך וגו':