רד"ק על ישעיהו כד:א

הנה ה' בוקק. המפרשים פירשו פרשה זו על גלות עשרת השבטים, וכן נראה מדברי רז"ל, וכן דעת יונתן, והנכון בעיני כי היא עתידה, וכן מבואר בסוף הפרשה:

בוקק. כלומר אני אריק אותה שתהיה ריקה מאנשים, אבל גפן בוקק הוא פעל עומד וזה יוצא:

ובולקה. גוזר אותה מן הישוב, וכן ומבוקה ומבולקה, וכזה הענין בדברי רבותינו ז"ל לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, פירוש שתבלק הטבעת וכורתה, ואדוני אבי ז"ל פירש ענין פתיחה מן הערבי בלקת אלכאב, ר"ל פתיחת השער, ופירוש בולקה פותח אותה שיצאו אנשיה ממנה, ולזה נטה דעת המתרגם שתרגם ובלקה ומסר לה לסנאה:

ועוה פניה. על דרך משל יעוה פני הארץ שלא ימצא בה כל חי, ויונתן תרגם ותחפיה בהתא אפי רברבהא על דעברו על אוריתא, וכל אלו המלות אשר זכר בזה הפסוק הם כפל ענין בהשחתת הארץ, וכפל הענין במלות שונות כמו שהוא דרך המקרא כדי לחזק הענין: