רד"ק על ישעיהו כב:יח

צנוף. צנוף מקור צנפה שם, ופירושו כמה שפירשנו:

ועטך עטה. כמו שכורך אדם המצנפת ומשליכה למקום רחוק, ואמר עוד כדור אל ארץ רחבת ידים, כמו שמשליך אדם הכדור בארץ רחבת ידים שאין שם גדר או דבר מעכבו שהוא מתגלגל והולך עד שימצא דבר שיעכבנו, וכדור הוא הנקרא פלוט"א והכ"ף שרש, וכן במשנה הכדור והאמום ותחסר ממנו במקום הזה כ"ף הדמיון יצנופך ככדור, וכן לב שמח ייטיב גהה כגהה וגו':

שמה תמות, לא כמו שחשבת שחצבת לך פה קבר:

ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדונך. פי' אדוני אבי ז"ל שמה באותו מקום שתהיה שם מטולטל תרכב מרכבה שתחשב אותה לנפשך לכבוד גדול ובכאן היה לך בה קלון אם תרכב אותה אך שם תהיה מכובד בה, כלומר הכבוד שיש לך בעיר הזאת יהפך שם לקלון לך, ורבותינו פירשו בקש קלון בית אדוניו נהפך כבודו לקלון, כי כשיצא למלך אשור שאלו אותו איה העם שקשרת עמהם, אמר להם חזרו בהם נקבוהו בעקביו וקשרוהו בזנבות סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנים, וזהו מרכבות כבודך המרכבות שהיית חושב שיתנו לך מרכבות לכבוד נתנו אותם לך לקלון שקשרו אותך בזנבי סוסיהן, ויונתן תרגם תמן תמות וגו':

והדפתיך. אמר והדפתיך כאלו האל מדבר, ואמר יהרסך דבר הנביא על האל, וכן מנהג לשון הקדש במקומות רבים, כמו שמעו עמים כלם, כלם תשובו ובאו נא, לכלם ולסרניכם, והדומים להם, והמצב והמעמד הוא הפקידות שהיה בה: