רד"ק על ישעיהו יח:ה

כי לפני קציר. המשיל גוג ומגוג והגוים הבאים עמו על ירושלים אחר הישועה לגפן פורחת, וכשהשליך הפרח יהיה הנץ, והנץ יהיה בוסר והבוסר גומל מעט מעט עד שיהיו ענבים בשולות, וזה משל על גוג ומגוג שיבא בעם רב סוסים ופרשים לבושי מכלול כולם קהל רב צנה ומגן תופשי חרבות וירבו בכל יום, כמו שאמר פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע, ופירוש לפני קציר, לפני השלמת זמן קציר כי חצי ניסן ואייר וחצי סיון יקרא עת הקציר מארבע עתי השנה, ובחצי סיון יהיה פרי הגפנים בוסר בארץ ישראל ברוב, וזהו שאמר יהיה נצה ששב הנץ להיות בוסר:

ובוסר גומל ומתבשל, והטעם כי כמו שהבוסר גומל יהיה קרוב לבשולו, כן גוג ומגוג כשיהיו קרובים לגמור הצלחתם עד שיכבשו ירושלם ויצא חצי העיר בגולה, אז יצא ה' ונלחם בגוים ההם, זהו וכרת הזלזלים במזמרות:

והזלזלים הם יניקות הגפנים הרכים והם קרובים להשחת

והנטישות הם הענפים המתפשטים יקראו שליחות ויקראו כמו שאמר שלוחותיה נטעו עברו ים:

התז. ענינו כרת, והוא מפעלי הכפל שרשו תזז, מדברי רבותינו ז"ל רוח תזזית:

ונצה. רפה הה"א עלתה נצה מפיק ה"א, ואפשר כי נצה הרפה הה"א לנקבה לא לכנוי, וממנו וישלך כזית נצתו: