רד"ק על ישעיהו יח:ב

השולח בים צירים. הוא המלך אשר מעבר לנהרי כוש ישלח מלאכים דרך ים:

ובכלי גמא ישלחם. פירושו ספינות עשויות מהגומא והם קלות ללכת על פני המים, ורבינו סעדיה ז"ל כתב כן בספר האמונות ומי שיהיה מהם בארץ כוש ישאו אותם בעריבות של גומא עד שיגיעו למצרים כי במקום הגבוה מהנהר הר יוצא במים לא יוכלו הדוגיות לעבור שלא ישברו, אך עריבות הגומא העשויות בשעוה אם יגעו בהר יפלו ולא ישברו וענין צלצל כנפים שארצותם מסובכים ונסתרים מהרבה בני אדם, ואלה המלאכים ישלחם עם מנחה וגם בני ישראל אשר בארצו ישלחם למנחה, כמו שכתוב בנבואת צפניה, מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי, ויאמר למלאכים לכו מלאכים קלים, כלומר שהם בספינות קלות, כמו שאמר ובכלי גמא לכו אל ישראל שהיו עד עתה גוי ממושך ומורט שמשכו אותו העובדי כוכבים אלה מזה ואלה מזה ומרטו אותו, כלומר משיכתם אותו היתה במריטת שערם ובשרם, כלומר שהשחיתו גופם וארצם:

אל עם נורא מן הוא והלאה. מהיום אשר היה לעם היה עם נורא, רוצה לומר שהיה אדם רואה בהם נפלאות ונוראות שהיה עושה עמהם האל בטובתם וברעתם, כי בטובתם היו מצליחם על כל גוי, וברעתם היה מכה אותם דרך מוסר לא לכלותם כי בכל אשר משכום הגוים ומרטו אותם לא היה כח בידם להכריתם מגוי:

גוי קו קו ומבוסה. מעט מעט בססוהו הגוים, וענין קו קו דרך משל כמו שהבנאי נוטה הקו ועושה נדבך אחד ונוטה אותו למעלה מזה לעשות נדבך אחר, וכן מעט מעט עד כלותו הקיר, כן כל עושה דבר עתה עושה מעט ועוד מעט עד שיעשה הדבר, וכן מה שאמר קו לקו צו לצו זעיר שם זעיר שם:

אשר בזאו נהרים ארצו. בזאו כמו בזזו האלף תמורת הכפל:

נהרים. הוא משל על מלכי העכו"ם: