רד"ק על ישעיהו יז:יא

ביום נטעך. מתחילה בעוד שהיית הולכת אחרי האל הגדול היית מצלחת במעשיך, כמו על דרך משל אם יטע אדם נטע וישגא ביום הנטיעה ובבקר יוצא פרח ויצץ ציץ כן היו כל מעשי ידיך באים על הנכונה והיתה בהם ברכה מרובה ועתה בהשחיתך דרכך נד קציר ינוד הנטע והקציר

ביום נחלה וכאב אנוש ביום שבאה לך המכה הגדולה והכאב האנוש:

קציר. כמו ועשה קציר כמו נטע, ואמר תטעי, ואמר תזרענו, ואמר נטעך, ואמר זרעך, כי הצומח צומח בשני דרכים בנטיעה ובזריעה, ואמר תטעי בלשון נקבה, ואמר תזרענו לשון זכר, כי כן דרך הפסוק כשידבר לעם פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה כשידבר לשון נקבה הוא כנגד הכנסה וכשידבר לשון זכר הוא כנגד העם: