רד"ק על ישעיהו טו:ה

לבי למואב. מדבר הנביא על לשון העם שיאמר כל אחד מהם כך ואמר זעקה ללב על דרך משל מרוב המייתו, ויונתן תרגם בלבהון מואבאי ימרון למערק עד צוער:

בריחיה. אמר בכנוי הנקבה לפי שהמשיל מואב לעגלה שלישית, ופירוש עגלה גדולה בת שלשה שנים כי היא הטובה, וכן היתה מואב מלאה כל טוב כשבא אליה הרעה, ואמר כי הנמלטים ממואב יברחו עד צוער, ואמר עגלת בתי"ו כמו בה"א, כמו ותועבת לאדם לץ, אף גילת ורנן, אל תתני פוגת לך, והדומים להם שכתבנו בספר מכלל, ויונתן תרגם עגלת תלתות רבתא:

הלוחית. שם מקום גבוה, אמר כאשר יברחו ילכו הלוך ובכה ויזעקו זעקת שבר הבא עליהם פתאום:

חורונים. שנים הם חורון העליון וחורון התחתון, פירוש יעוערו, כמו יעירו, ונכפלה הפ"א, וי"מ שהוא הפוך כמו ירועעו מענין תרועה, ולפי דעתי שהוא מענין שבר, ומדברי רבותינו נמחקה המגלה ואמרה איני שותה מערערין אותה, פירוש משברין ומכין אותה עד שתשתה, אף על פי שביעוערו לא נכפלה בו כי אם הפ"א בלבד שניהם ענין אחד, ופירוש יעוערו ישברו עצמם בזעקם על שברם ויכו כף אל כף וכף אל ירך כמנהג הצועקים הבוכים: