רד"ק על ישעיהו טו:ב

עלה הבית ודיבון. עלה מואב אל הבית, והוא בית עכו"ם, ודיבון הוא שם המשגב שהיה שם בית עכו"ם:

הבמות. וכן היו שם במות לבד בית עכו"ם, וכאשר יבאו האויבים עליהם פתאום יעלו עליהם לבכי ולבכות שם לפני עכו"ם שלהם ולספוד ולקרוע בגדיהם כדי שירחם עליהם כמוש אלהיהם לפי דעתם:

על נבו ועל מידבא ייליל. שכבשו אותם האויבים ויקרחו ראשיהם עליהם ויגדעו זקניהם, ואמר לשון גדועה על הזקן ולשון קרחה על הראש כי כן המנהג לתלוש שער הראש על צער הגדול ועל אבל לגדוע הזקן, כלומר לגלח הזקן, כי הזקן המגודל הוא תפארת הפנים ומפני האבל יסירו התפארת, וכן אמר מגלחי זקן וקרועי בגדים, ולא אמר הנה מגלחת ואמר גדועה לגנאי:

בכל ראשיו קרחה. זה לבדו בא בחולם הרי"ש בלשון רבים: