רד"ק על דברי הימים א׳ ח:ח

ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם. שחרים זה הוא מתולדת בנימין – ואע"פ שלא זכרו, כמהו רבים בספר – שהלך לגור בשדה מואב מפני רעב או מפני מקרה אחר, והוליד מן שלחו אותם. והוא שם אשתו האחת, ו חשים השנית, ו בערה השלישית – שלשתן נשיו. ואומ' כי משלשתן הוליד; ו"מן" "מן שלחו" עומד במקום שנים, כאלו אמר "מן שלחו אותם ומן חושים", "ואת בערא" כמו "ומן בערה", כמו "הם יצאו את העיר" (בר' מד,ד), "כצאתי את העיר" (שמ' ט,כט), שפרושם "מן". וזכר תולדות שתי נשיו ולא זכר תולדות בערה (להלן פס' ט-יא) – אולי לא היו נכבדים וראשים, כי אלה שזכר היו ראשי האבות כמו שאו' (להלן פס' כח); ו"חדש אשתו" (להלן פס' ט) היא שלחו אותם שזכר. ויש מפרשי' "מן שלחו אותם" – מעת ששלח אותם שחרים, שהגלה אותם ושאר ראשי האבות אל מנחת (לעיל פס' ו-ז); מעת ששלח אותם, הלך הוא בשדה מואב והוליד שם מחשים ומבערא נשיו: