רד"ק על דברי הימים א׳ ז:טו

ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים. רוצ' לומ': לקח אשה מהם; והם בני עיר שזכר למעלה (פס' יב). ולמ"ד "לחפים ולשפים" ר"ל: ומכיר לקח אשה שהיתה אחות לחפים ולשפים; וזהו שאמ' ושם אחותו מעכה . ומה שאמ' "אחותו" ולא אמ' "אחותם" – חזר אל הנכבד מהם, והוא חפים שהקדימו לשפים; ומה שהזכיר "שפים וחפים" (שם) – על דרך התולדה:

ושם השני צלפחד. חוזר ל"בני מנשה אשריאל" אשר זכר (פס' יד); ואשריאל הוא בן בן בן מנשה – שלישי לו, וצלפחד בן בן בן בן מנשה – רביעי לו. ואמ' "השני", ואם אינו שני לאשריאל, כי חפר אביו היה הבן הששי לגלעד ואשריאל היה השלישי (במ' כו,כט-לג); אבל אמ' "השני" לזכירה, לפי שלא זכר כי אם אשריאל וצלפחד ובני שמידע שזכר באחרונה (להלן פס' יט). וזכרו במקום חפר אביו לפי שלא היה לו בן הגון ונכבד כמהו אלא צלפחד, ובמקומו היה לשם; כי לא נזכרו האחרים. ו לצלפחד לא היו לו כי אם בנות , אבל לחפר היו בנים אחרים, כמו שאומ' ביהושע "נחלה בתוך אחי אביהן" (יז,ד), ואמ' בתורה "לבני דודיהן לנשים" (במ' לו,יא):