רד"ק על דברי הימים א׳ ד:כב

ויוקים ואנשי כזבא. יש דרשות הרבה באלה השמות. ודרשו (ב' ב"ב צא,ב) יואש ושרף שהם מחלון וכליון, אשר בעלו למואב שלקחו להם נשים מואביות, וישבי לחם שהיו מבית לחם יהודה; וכן בפסוק "המה היוצרים" (להלן פס' כג) הרבה דרשות (ב' שם). ולפי פשט הפסוק כל אלה מבני שלה ומבני בניו: ואנשי כוזבא כלם היו מבניו – ואפשר שכוזיבא הוא כזיב (בר' לח,ה); ויואש ושרף גם כן מבניו – ופי' "אשר בעלו למואב": שנלחמו למואב והיו אדנים להם; ו"ישבי לחם" גם כן שם אחד מבניו:

והדברים עתיקים. פי': זה שאמרנו כי יואש ושרף בעלו למואב, אע"פ שלא נמצא זה בספרי הנבואה, הדברים הם ידועים בקבלה ובמסרה ונעתקים איש מפי איש. ויש מפרשי' כי "והדברים עתיקים" חוזר על כל מה שכתב עזרא עד הנה מיחש התולדות: אומ' כי הדברים הנכתבים הנה, אע"פ שלא תמצאם נכתבים בספר מספרי הנבואה, לא תאמר איך ידע כל זה עזרא דברים שלא היו בימיו – כי הדברים מקובלים כלם: