רד"ק על דברי הימים א׳ כו:טו

ולבניו בית האספים. פי': בניו היו שומרים בית האספים. והיה זה הבית לדרום העזרה מבחוץ. ומה שאמ' "ולאספים שנים שנים" (להלן פס' יז) יש בו פי' שנים בדברי רבותי' ז"ל (ב' תמיד כז,א): האחד – שהיו לכל אחד מבתי האספים שנים לוים; ופי' האחר – שהיה לכל אחד מבתי האספים אחד אחד, ויהיה פרושו כך: ולאספים שהיו שנים היו שנים לוים – לכל אחד אחד. והיו בין כלם עשרים וארבעה כשאר המשמרות: במזרח ששה, ובצפון ארבעה, ובדרום ארבעה, ולאספים שנים שנים והם ארבעה, ולמערב ארבעה, ולפרבר שנים (להלן פס' יז-יח) – הרי עשרים וארבעה. ורבותי' חלקום לעשרים וארבעה מקומות, שאמרו במשנה (מדות א,א): בשלשה מקומות הכהנים שומרים את המקדש: בבית אבטינס, ובבית הניצוץ ובבית המוקד; והלוים בעשרים ואחד מקום: חמשה על חמשה שערי הר הבית, ארבעה על ארבעה פנותיו מבפנים, חמשה על חמשה שערי עזרה, וארבעה על ארבעה פנותיו מבחוץ, אחד בלשכת הקרבן, ואחד בלשכת הפרכת ואחד אחורי בית הפרכת. והקשו (ב' תמיד כז,א) הפסוקים האלה שיש בהם עשרים וארבעה – ובלוים הוא מדבר! ותרצו כי בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים – וזה אחד מהם: "והכהנים הלוים בני צדוק" (יח' מד,טו) – והנה גם כן, השלשה היו כהנים והעשרים ואחד לוים. ותרצו גם כן הפסוקים בענין אחר, כמו שכת' במסכת תמיד (שם) ובזבחים (נה,ב); ואמרו: מאי "לפרבר" (להלן פס' יח)? כמאן דאמ' "כלפי בר":