רד"ק על דברי הימים א׳ כא:ה

אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב. ובספר שמואל: "ישראל שמנה מאות אלף" ו"יהודה חמש מאות אלף" (ש"ב כד,ט)! מצאנו בהגדה (פס"ר מד,א): אמר ר' יהושע בן לוי: הכתובין מוסיפין כאן מה שחסרו כאן – אלו שני שבטים שלא נמנו; שכך כת': "ולוי ובנימן לא פקד בתוכם" (להלן פס' ו). אמ': באלו אני יכול להשמט, ולומר: שבט לוי אינו נמנה במנין שאר השבטים, כי אם מבן חדש (במ' ג,טו), ובנימן דיו שחסר וכלה בפילגש בגבעה (שו' כ,כא ואי'). ולזה הפי', פסוק זה – "ולוי ובנימן לא פקד בתוכם" – בשמואל היה לו לכתוב אותו; שהיה טעם לחסרון שחסר שם המספר, ולחסרון שחסרו בני יהודה בזה הספר לא נתן טעם! ובשלשים ושתים מדות דר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי (מידה טו) אומ': משני כתובין המכחישין זה את זה עד שיבא כת' שלישי ויכריע ביניהם; כיצד? כתוב אחד אומ' "ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שולף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שולף חרב", וכת' אחד אומ' "ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש ואיש יהודה חמש מאות אלף איש" (ש"ב כד,ט) – נמצא ביניהם שלש מאות אלף איש! אלו שלש מאות אלף מה טיבן? בא המכריע והכריע: "ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקת הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף" (דה"א כז,א) – שלש מאות אלף הללו היו כתובין בטמוסו של מלך, ולא היו צריכין להמנות. כיצד? עשרים וארבעה אלף לשנים עשר, הרי כאן מאתים ושמנים ושמנת אלפים; נשתיירו שנים עשר אלף – לנשיאי ישראל. והשליכן הכת' כאן, וחזר וכללן להלן. וגם זה לא נתן טעם לחסרון מספר יהודה שנמצא הנה, כי בספר שמואל כתוב "חמש מאות אלף", והנה כת' "ארבע מאות ושבעים אלף" – נמצאו חסרים שלשים אלף! ואפשר שאותם שלשים אלף מתו במגפה, כי שבעים אלף היו המתים במגפה (להלן פסוק יד) – ושלשים אלף מהם היו מיהודה; ומתו כל כך מיהודה לפי שהוא שבטו של דוד, והוא היה הסבה: