רד"ק על מלכים ב' יט:ז

רוח. רצון:

ושמע שמועה. זהו ששמע שמלך כוש יצא להלחם אתו:

ושב לארצו. כי מלך כוש יצא לארץ מלך אשור להלחם בארצו בעוד שהיה מלך אשור בארץ ישראל ואני אתן בו רוח שישוב לארצו להלחם עם מלך כוש ויניח מלחמת העיר הזאת ואח"כ אפילנו בחרב בארצו וזה היה אחר ששב ממלחמת כוש לירושלים ונגף מחנהו על ידי המלאך ושב לארצו ושם נפל בחרב כמו שכתוב אבל נבואת המגפה לא אמר להם ישעיה בפירוש ואין לשאול טעם למעשה האל יתברך כי ה' נורא עלילות למה לא נגפו אז אלא עד שהלך להלחם עם מלך כוש ואח"כ שב לירושלם והטעם הנראה לנו בזה כדי שיהיה להם לישראל בזת כוש ומצרים ועוד שיראו כוש ומצרים הנפלאות שעשה לאוהביו ולדורשי שמו כי מלך אשור נצח אותם וכל הארצות כבש ובירושלים נגף בלא חרב ובלא חנית והאל נתן בלב מלך אשור להביא חיל מלך כוש ומצרים לירושלים עמו להפחיד יושבי ירושלם עוד: