רד"ק על מלכים ב' יט:ג

יום צרה ותוכחה ונאצה. תוכחה שרבשקה הוכיחנו בדברי הפחד וחירופין או פירוש שהאל מוכיח אותנו על עונותינו, ונאצה שנאץ רבשקה האל וי"ת יום עקה וחיסודין וניאוצא:

באו בנים עד משבר. המשיל הצרה לאשה אשר יאחזוה חבליה ובא הבן עד המשבר והוא הרחם מקום יציאת הולד כי אז חבליה יותר קשים כשהולד קרוב לצאת ואם אין כח ליולדת לחזק עצמה להוליד הולד הנה היא בחוזק חבליה בלי תקוה למנוחה כן הצרה גדולה עלינו ואין לנו כח לצאת ממנה אם לא יעזרנו האל:

ללידה. שם תואר ות"י הפסוק כן ארי אקיפתנא עקא כאתתא דיתבא על מתברא וחיל לית לה למילד: