רד"ק על דברי הימים ב' ט

ועליתו אשר יעלה בית יי'. מעלה שעשה לעלות מביתו לבית יי':

אלגומים. פרשתיו (לעיל ב ב,ז).

מסלות לבית יי'. ובספר מלכים אומ' "מסעד לבית יי'" (מ"א י,יב); ופי': עמודי סמיכות התקראות:

מלבד אשר הביאה אל המלך. ובספר מלכים: "מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה" (מ"א י,יג). ופי' הפסוק כן הוא: והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן לה מעצמו כנגד אשר הביאה לו היא; שהיה צריך הוא גם כן לתת לה דברי חמודות מעצמו, כי היא הביאה לו הרבה. והוא נתן לה; כנגד מה שהביאה לו, נתן לה גם הוא – כיד המלך – מהנמצא בארץ ישראל שלא היה נמצא בארצה. ויתכן לפרש: נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מחידות ומדברי חכמות:

ותהפך ותלך לארצה. כמו "ותפן ותלך לארצה" הכת' במלכים (מ"א י,יג); ופי': הפכה פניה ללכת. וכן "הפך איש מעל מרכבתו לקראתך" (מ"ב ה,כו):

לבד מאנשי התרים והסחרים. ה"תרים" הם הסוחרים הקטנים מעטי הסחורות והעסקים, והם מחפשים הרבה על המקח ועל ממכר לפי שעסקם מועט; לפיכך נקראו "תרים". וה"סוחרים" הם הסוחרים הגדולים:

שלש מאות זהב. ובספר מלכים: "שלשת מנים" (מ"א י,יז), כי המנה מאה זהב:

לכסא מאחזים. פי': המעלות היו מאחזים לכסא ודבוקים בו, והכבש היה לפני המעלות, והיה בזהב. ופי' "כבש" כמו מעלה; אבל אינו עשוי כמעלות האבנים והעצים שהם זה על זה, אלא מעלה אחת לבד הוא, ומשופע הוא, והולך ועולה מקרקע עד המקום שעולין בו אליו. לפיכך היו עושין למזבח כבש – שעולין בו אליו, כמו שאמ' במשנה "עלה בכבש" (זב' ה,ד), והיה אסור לעשות לו מעלות, כמו שכת' "לא תעלה במעלות" (שמ' כ,כג):

שנהבים וקופים ותוכיים. תרגם יונתן בספר מלכים (מ"א י,כב): "שן דפיל וקופין וטוסין":

ארבעת אלפים אריות סוסים. ובמלכים: "ארבעים אלף ארות סוסים" (מ"א ה,ו)! פרשו רבותי' ז"ל (ספרי במ' מב): ארבעים אלף אצטבליות היו ובכל אחת ארבעת אלפים סוסים, או ארבעת אלפים אצטבליות היו ובכל אחת ואחת ארבעים אלף סוסים:

על כל ישראל ארבעים שנה. לפי שדוד לא מלך על כל ישראל ארבעים שנה, כי בחברון לבדה מלך שבע שנים – על יהודה (ש"ב ב,יא), לפיכך אמ' כי שלמה מלך על כל ישראל ארבעים שנה: