רד"ק על דברי הימים ב' ד:ו

חמשה מימין וחמשה משמאל. פי': מימין כיור משה ומשמאלו. וכן במנורות – חמש מימין מנורה שעשה משה וחמש משמאלה (להלן פס' ז); וכן בשלחנות – חמש מימין לשלחן משה וחמש לשמאלו (להלן פס' ח). כן פרשוהו רבותי' ז"ל (ב' מנ' צח,ב), כי המנורות כלם היו בדרום והשלחנות כלם בצפון; וכן נתנם משה במשכן – המנורה בדרום (שמ' מ,כד) והשלחן בצפון (שמ' מ,כב). ונחלקו רבותי' ז"ל (ב' מנ' צט,א): מהם אמרו כי לא היו מדליקים אלא על מנורת משה ולא היו מסדרין אלא על שלחן משה, שנ' "את מנורת הזהב ונרותיה לבער בערב" (הש' להלן יג,יא); ומהם אמרו כי על כלן היו מדליקין שנ' "את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט" (להלן ד,כ), ועל כולן היו מסדרין שנ' "את השלחנות ועליהם לחם הפנים" (להלן ד,יט). וכן נראה כי על כולן היו מדליקין ומסדרין, ואע"פ שכל אחד מהם תירץ הפסוקים לדעתו. ומה שאמ' "על מנורת הזהב" (הש' להלן יג,יא) – להודיע שאף בשל משה היו מדליקין, אע"פ שעשה עשר:

לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם. "את מעשה העולה" הוא פירוש "לרחצה בהם", כלומ': מה היו רוחצים בהם? את מעשה העולה היו מדיחים בם. או הוא חסר ו"ו השמוש – "ואת מעשה העולה", כלומ': הכיורים היו לרחצה בהם, פי': לרחוץ בהם הכהנים ידיהם ורגליהם, כמו כיור שעשה משה שאמ' בו "ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם" (שמ' ל,יט), ואת מעשה העולה ידיחו בם גם כן:

והים לרחצה לכהנים בו. פי': הים היה לטבילת הכהנים, שהיו טובלין מטומאתן בתוכו. ובתלמוד ירושלמי (יומא ג,ח) מקשה: ולאו כלי הוא? כלומ': היאך היו טובלין בתוכו? והלא הוא כלי, ואין טבילה בכלים! ומתרץ: אמ' ר' יהושע בן לוי: אמת המים היתה נמשכת לו מעין עיטם, והיו רגלי השורים פתוחים כרמונים; כלומ': מתחת לארץ היו באין לו המים, והיו נכנסין ועולין דרך רגלי השורים, שהיו פתוחין מתחתיהם וחלולים: