רד"ק על דברי הימים ב' לד

ובשמונה שנים למלכו. באותה שנה עצמה שמלך, שהיתה שמינית לו:

ובשתים עשרה שנה החל לטהר. אבל לא כלה עד שמנה עשרה למלכו אחר שמצא הספר (להלן פס' ח, יד), כי אז כלה לטהר הכל (פס' לג):

על פני הקברים הזבחים להם. חסר הנסמך: "הקברים קברי הזובחים להם", כמו "הארון הברית" (יה' ג,יד), "העם המלחמה" (יה' ח,יא), והדומים להם:

בחרבתיהם סביב. הם המקבות שהיו נותצים בהם המזבחות. וכן "ומגדלותיך יתץ בחרבותיו" (יח' כו,ט):

כתת לְהֵדַק. כמו "לְהָדֵק", או מבנין נפעל:

ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית. פי': חשב לכלות טהרת הארץ והבית, ו שלח את שפן לחזק את בדק הבית:

ויקרע את בגדיו. אמרו כי מצאו הספר שהיה נגלל בפרשת תוכחות: "יולך יי' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך" וגו' (דב' כח,לו):

ואשר המלך. פי': ואשר צוה המלך ללכת עם חלקיהו לדרש את יי':

במשנה. בבית המדרש. וכן "את משנה התורה" (דב' יז,יח) – למוד התורה:

על עמדו. ובספר מלכים "על העמוד" (מ"ב כג,ג); רוצ' לומ' שעמד על רגליו סמוך לעמוד. ויונתן תרגם "העמוד": "אסטוונא", וכבר פרשנוהו למעלה (ב כג,יג):

ויעבד את כל הנמצא בישראל. ואחר כן פרש מה עבודה העבידם – לעבוד את יי' :