רד"ק על דברי הימים ב' ל:ב

ויועץ המלך. אחר שנועץ, שלח על כל ישראל ויהודה; כי מה שאמ' "וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה...לעשות פסח" (לעיל פס' א) – בעבור שנועץ עם השרים והקהל לעשות פסח בחדש השני. ואני תמה על מה שאמרו רבותי' ז"ל (ב' בר' י,ב): עִבֵּר ניסן בניסן ולא הודו לו, שהרי הכת' אומ' "ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם " – הנה הכתו' אומ' כי הודו לו! גם מה שאמרו "עבר ניסן בניסן" אין להם ראיה מן הפסוק, כי אפשר כי באדר היתה ההסכמה הזאת – לעשות אדר שני במקום ניסן, ולעשות הפסח בחדש השני שהוא אייר, ויהיה הוא ניסן לעשות בו הפסח. גם מה שאמרו (ב' סנה' יב,א-ב) וחלקו על מה שבקש רחמים חזקיהו (להלן פסוק יח), הרי מפורש לפי שרבים מהם אכלו הפסח בטומאה, כמו שאמ' "כי אכלו את הפסח בלא ככתוב" (שם)!:

לעשות הפסח בחדש השני. לא היה זה כמו פסח שני, שהרי בחדש ניסן לא עשו פסח כלל; אלא עשו מניסן אדר. כי עברו השנה מפני הטומאה ומפני העם שלא יוכלו להגיע לירושלם, כי לא היה עדין לבבם נכנע אל עבודת האלהים, ולא היו רוצים לבא לירושלם לעשות הפסח; לפיכך הוצרכו לעבר השנה ולהאריך הזמן, כמו שאומר "כי לא לרב עשו ככתוב" (להלן פס' ה), כלו': רוב ישראל לא עשו עד עתה ככתוב, כי היו עובדים הגלולים, ולא היו חוששין לבא ירושלם לעבודת האלהים. כי אע"פ ששלח חזקיהו הרצים (להלן פס' ו), רובם היו מלעיגים בם (פס' י), ואף אותם שבאו לא התקדשו כלם ואכלו הפסח בטומאה (פס' יז-יח), עד שהוצרך חזקיהו להתפלל עליהם כמו שכתו' (פס' יח); ועל כן הוצרכו לעבר את השנה. והחדש השני נתנו אותו במקום ניסן, ועשו בו הפסח, ועשו חג המצות שבעת ימים: