רד"ק על דברי הימים ב' ג:ד

והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית. פי': והאולם שהיה על פני רחב הבית היה לו על פני הארך עשרים אמה, כי ארכו לרחב הבית, כי השטח הגדול יקרא "ארך" והקטן "רחב", והנה ארך האולם לרחב הבית:

והגבה מאה ועשרים. ובספר מלכים לא זכר גבה האולם, אך זכר גבה הבית: "ושלשים אמה קומתו" (מ"א ו,ב). יתכן כי האולם לבדו היה לו זה הגבה והוא היה גבוה על הבית. או היה כל הבית גבוה כאחד; ומה שאמ' במלכים "ושלשים אמה קומתו" – מקרקע הבית עד הספון, ולמעלה מן הספון היו ג' עליות גבהן תשעים אמה, כמו שאמ' "וגנזכיו ועליותיו" (דה"א כח,יא). וכן אמר: "והעליות חפה זהב" (להלן פס' ט). והקרוב אצלי כי האולם לבדו היה לו זה הגבה, ובו היו העליות; לפיכך יחש העליות אל האולם, כמו שאמ' "ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים" (דה"א שם). כי אין ספור האולם בכלל הבית ולא הבית בכלל האולם, לא בספר מלכים ולא בזה הספר; לפיכך, מה שאמ' "והגבה מאה ועשרים" על האולם לבדו אמ'. ואין טענה בעבור שאמ' "והגבה מאה ועשרים" ולא אמ' "וגבהו" ידמה כי על כל הבית אמ', כי הנה אמר "על פני הארך" ולא אמ' "על פני ארכו". ומה שאמ' "ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם" אין בכללו ההיכל והדביר, אלא בכלל "ובתיו". ויחש ההיכל אליו, ואע"פ שההיכל היה ארוך ממנו; לפי שהאולם היה הבית החיצון, יחש הבתים הפנימים אליו, והם ההיכל והתאים אשר בקירותיו. וזכר אחריהם "בית הכפרת" (דה"א שם), והוא הדביר ששם הארון, שהוא פנימי לכולם. ומדברי רבותי' ז"ל נראה גם על ההיכל והדביר היו עליות: