רד"ק על דברי הימים ב' כד:יד

ויעשהו כלים לבית יי' כלי שרת. ובמלכים אומ' "אך לא יעשה בית יי' ספות כסף" וגו' (מ"ב יב,יד)! רבותי' ז"ל (ב' כתובות קו,ב) הקשו אלה הפסוקים, ותרצו: כאן שגבו והותירו, כאן שגבו ולא הותירו. וזהו שאמ' "וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע"; כי לפני כלות המלאכה לא היו עושים כלים, כמו שאמ' במלכים "כי לעושי המלאכה יתנוהו" (מ"ב יב,טו), שעדין לא נעשית המלאכה, אך כאשר נעשית – כמו שאמ' הנה "ויעמידו בית האלהים על מתכנתו ויאמצוהו וככלותם" וכו' (פס' יג-יד) – עשו הנותר כלי שרת:

והעלות וכפות. יש מפרשי' כמו "עלי", שהוא יד המכתש, כמו "בתוך הריפות בעלי" (מש' כז,כב); ועשו אותו לכתוש בו הבשמים לקטרת. ולפי דעתי שהוא כלי קטן ששואבין בו היין מן ההין לנסכים. ומצאנו אותו בדברי רבותי' ז"ל (ב' ערוב' נג,ב): אמהתא דבי ר' כד הוון משתען בלשון חכמה אמרן לר' הכי: "עלת נקפת בכד"; פי': הכלי הקטן שהיו שואבין בו היין מן הכד שמו "עלת", והיו אומרות לו כי העלת היתה מכה בשולי הכד, כלומ' שלא היה יין בכד. ועוד אמרו (ב' שבת קיט,א): אשכח בה מרגניתא, זבנה בתליסר עליתא דדינרי; פי': מכרה בשלשה עשר כלים מלאים דינרין מאותו כלי הקטן הנקרא "עלת". ויקרא האחד "עלת" או "עלה", והרבים "עלות":