רד"ק על דברי הימים ב' כב:ט

והוא מתחבא בשמרון. ובמלכים הוא אומר "וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אותו הכוהו" וכו' (מ"ב ט,כז) – נראה כי בדרך הכוהו כשהיה נס! אפשר כי כשרדפו אחריו לא השיגוהו, כי לא אמ' "ויכוהו אל המרכבה" אלא "הַכּוּהוּ"; ולא השגוהו הם בעצמם, אלא הורו בו חצים, והוא נס כמו שאמ' "וינס מגדו" (שם). ואפשר כי יצא ממגדו; ומה שאמ' "וימת שם" (שם) – לא מת ממש, אלא השיגוהו החצים בדרך כשהיה נס, וינס מגדו, ושם "מת" – שנשתתק מחמת המכות, כמו שאומ' בנבל "וימת" (ש"א כה,לז) ולא מת עד עשרה ימים (שם פס' לח). ואחר כן נשאוהו עבדיו להתחבא בשמרון, ויתחבא בשומרון, וימצאוהו שם עבדי יהוא, ויבאוהו אל יהוא וימיתוהו – כי עדין לא מת. ומה שאמ' הנה ויקברוהו כי אמרו בן יהושפט הוא , פרושו: נתנו אותו לקבורה והניחו עבדיו שישאוהו ירושלם, כמו שאמ' במלכים "וירכיבו אותו עבדיו ירושלמה ויקברו אותו בקבורתו עם אבותיו בעיר דוד" (מ"ב ט,כח):

ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה. לא נשאר בבית אחזיהו לעצור כח לממלכה מעת שמת הוא; כי לא היה לו בן גדול ראוי למלוך, וכל אותן שהיו מזרע המלוכה היו קטנים – לפיכך היה כח ביד עתליהו להמית כל זרע המלוכה לבית יהודה (להלן פס' י):