רד"ק על דברי הימים ב' טז:א

בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא. היאך היה זה? והלא כת' בספר מלכים "בשנת עשרים ושש...לאסא...מלך אלה בן בעשא" (מ"א טז,ח). ועוד כת' שם כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא על ישראל, ומלך עשרים וארבע שנה על ישראל (שם טו,לג). הנה שלמה מלכותו בשנת עשרים ושש לאסא! יתכן לפרש כי אותן חשבונות של ספר מלכים אינו מונה לתחלת מלכות אסא, אלא לתחלת מלחמותיו; ועשר שנים שקטה הארץ בתחלת מלכותו, כמו שאמ' "בימיו שקטה הארץ עשר שנים" (דה"ב יג,כג). ולפי שבספר מלכים זוכר ענין מלכי ישראל גם כן, לא זכר תחלת מלכות אסא אלא מעת שהחל להלחם; ועשר שנים ששקטה הארץ לא מנה אותם שם. ושתי שנים מאלה עשר שנים היו בימי ירבעם; והשמנה שנים לא מלך נדב על ישראל, ואם מלך לא חזקה מלכותו ולא מנה אותם לו. ובשנה השנית אחר העשר שנים מלך נדב מלכות שלימה, ונלחם עם אסא. והנה "בשנת שלש לאסא" שאומ' שם זהו פרושו: בשנת שלש שהחל להלחם עם מלכי ישראל. ונלחם תחלה עם נדב בן ירבעם; ולשלש שנים מלך בעשא, ונלחם עם אסא כמו שאומ' שם "ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא…כל ימיהם" (מ"א טו,לב). ומלחמה זאת שעלה בעשא ובנה את הרמה היתה בשנת עשרים ושלש למלכות בעשא, שהיא שנת שלשים ושש לתחלת מלכות אסא; והיא שנת כ"ה או כ"ו למלחמת אסא, כי שנה שניה של נדב בן ירבעם מונה אותה גם כן לבעשא, כי אפשר שלא שלמה השנה לו. ובסדר עולם (סע"ר טז) אומ' כי המלחמה הזאת היתה בשנת שש עשרה לאסא, שנה אחת אחר מלחמת הכושיים; ומניין ל"ו הוא אומ' למיתת שלמה, כי כשנשא שלמה את בת פרעה – והוא בשנת ד' למלכותו – נגזרה גזרה שתחלק מלכות בית דוד ל"ו שנה כנגד אותן ל"ו שנה שהיה שלמה חתן פרעה. והיתה עתידה לחזור מלכות בית דוד בשנת י"ו לאסא, ששלמו ל"ו שנה לשלמה; ומפני שקלקל אסא במלחמת בעשא, ונשען על מלך ארם ושלח לו אוצרות בית יי' (להלן פס' ב), ולא נשען על יי' (להלן פס' ז), לא חזרה מלכות בית דוד, והיתה חלוקה כשהיתה: