רד"ק על דברי הימים ב' טו

ללא אלהי אמת. שיהיו בגלות בין עובדי ע"ז, כמו עובדי ע"ז, כמו "ועבדת שם אלהים אחרים" (דב' כח,לו) כמו שתרגם אנקלוס, כי כשעובד עובדיהם כאלו עובד אותם. או פרושו: ללא שופטי אמת, כמו "והגישו אדניו אל האלהים" (שמ' כא,ו), שפרושו: השופטים; כי הגוים שופטי ישראל בגלות:

והנבואה עדד הנביא. חסר הנסמך – פי': והנבואה נבואת עודד הנביא; וכן "הארון הברית" (יה' ג,יד), ואחרים זולתו. או פי': והנבואה לעודד הנביא. והנה הנבואה היתה לעזריהו בן עודד – ואיך אמר "והנבואה עודד הנביא"? רוצה לומר: בן עודד הנביא, כמו "לעיני חנמאל דודי" (יר' לב,יב), שרוצה לומר: בן דודי; ואע"פ שפרשתי בו פרוש אחר (יר' שם, סה"ש ע' "דוד"). או יתכן כי גם אביו התנבא לו כענין הזה פעם אחרת – או באותה הפעם, כי עודנו חי, וכן מצאנו אותו בימי אחז (להלן כח,ט) – וכששמע הדברים האלה מפי בנו, ושמע הנבואה של אביו פעם אחרת, עם כל זה התחזק ויעבר השקוצים :

וגם מעכה אם אסא. היא אם אביו, כי מעכה בת אבשלום היתה אם אביה אביו (דה"ב יא,כ). ובספר מלכים אומר על אסא "ושם אמו מעכה בת אבשלום" (הש' מ"א טו,ב) – רוצ' לומר: אם אביו. ודרך הלשון לקרא לאבי אביו אביו, כמו "אל רעואל אביהן" (שמ' ב,יח), וגם לאם אביו אמו. וזכר אם אביו לאסא בעבור שהיתה עובדת ע"ז, כמו שאמ' אשר עשתה לאשרה מפלצת , ועם כל זה עשה הוא הישר בעיני יי' ולא נטה אחריה. גם יתכן לפרש כי אחרת היתה שנקראת גם כן "מעכה בת אבי שלום" – אם אסא כמו אם אביו:

ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא. פי': מלחמת ישראל, אבל מלחמת הכושים (דה"ב יד,ח-יד) היתה בשנת חמש עשרה למלכות אסא: