רד"ק על דברי הימים ב' יג:כ

ויגפהו יי' וימת. לא שמת בימי אביה. שהרי אביה לא מלך אלא שלש שנים (לעיל פס' ב), ומלך בשנת שמנה עשרה לירבעם (שם פס' א), ואסא בנו מלך בשנת עשרים לירבעם (מ"א טו,ט) – נמצא כשמלך אסא עדין חי ירבעם. ועוד חיה משמלך אסא שתי שנים, כי עשרים ושתים שנה מלך ירבעם (מ"א יד,כ). אלא פרושו: ויגפהו יי' במלחמותיו, כמו שכ' "והאלהים נגף את ירבעם וכל ישר' לפני אביה" (לעיל פס' טו), "וימת", כלומ': מת לו בזאת השפלות, שלא עצר כח עוד משמלך אביה. ובבראשית רבה (סה,כ) ובסדר עולם (סע"ר טז) מפרש "ויגפהו" על אביה, ומפרש: בעון שלקח בית אל (לעיל פס' יט) ולא בער ע"ז ממנו –שמצא שם אחד מן העגלים. ועוד יש בו דרש (ירוש' יב' פב,ב), והוא רחוק: "ויגפהו יי'" – את סבור שהוא ירבעם? אינו אלא אביה! ולמה נגף? על שבזה לירבעם ברבים; הה"ד "ועמכם עגלי זהב" (לעיל פס' ח):