רד"ק על הושע ט:ד

לא יסכו לה' יין ולא יערבו לו. אמר מה להם עתה להביא נסכים בית ה' כי לא יערבו לו אינם ערבים לפניו כי הם עוברים על מצותיו ותורותיו:

זבחיהם כלחם אונים להם. זבחיהם שהם מביאים לפני יחשבו להם כלחם אונים כמאכל אבלים שהוא טמא שהם טמאי מתים:

כל אוכליו יטמאו. כל האוכלים לחם אונים הם טמאים כן זבחיהם טמאים:

כי לחמם לנפשם לא יבא בית ה'. הקרבן שהם מביאים בעבור נפשם כלומר לכפרת נפשם לא יבא כי אין תועלת להם בו ולא יכפר להם בעבור כי הם מזידים ואף בהביאם הקרבן אינם שבים מחטאם:

אוני. אבלים וכן לא אכלתי באוני באבלי אלא שזה שם וזה תאר: