רד"ק על הושע ח:יב

אכתוב לו. כתוב בוי"ו וקרי בלא וי"ו בקמץ חטף התי"ו מפני סמיכותו למלה זעירא:

רבו. כתיב בוי"ו וקרי ביו"ד בצרי הבי"ת, ופי' הכתוב המצות שרבו בתורתי, ופי' הקרי גדולות ונכבדות מתורתי כתבתי לו והנה הם נחשבים לו כמו זר שלא יפנו אליהם, כמו בימי יאשיהו שהיה להם דבר חדש ספר התורה כשמצאוהו:

אכתוב. כמו כתבתי ואמר אכתוב כאלו אני כותב אותם להם בכל יום ויום שהנביאים שאני שולח להם יזהירום על דברי התורה ויזכירום להם ולא שוה להם:

רבי. מן על כל רב ביתו שפי' גדול ונכבד ויונתן תירגם כתבית להון סגיאות וגו':