רד"ק על הושע ז:ט

אכלו זרים כחו. כמו שכתוב בספר מלכים:

והוא לא ידע. לא ידע כי בעונו בא לו כל זה ולא שב מרשעו:

גם שיבה זרקה בו. כי האדם ישוב מדרך הרעה בימי הזקנה כי יראה כי אפס כחו והולך בדרך כל הארץ וישוב טרם מותו ודמה האריכות הצרה להם זמן רב לימי הזקנה, ואמר גם באחרונה בימי פקח והושע בן אלה שהיו בסוף ימיהם כאדם שזרקה בו שיבה אעפ"כ לא שבו מדרכם הרעה:

זרקה בו. פעל עומד כאלו אמר נזרקה בו, והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש זרקה בו התולדה ויונתן תירגם אף חלישותא וגו':