רד"ק על הושע ז:ו

כי קרבו כתנור לבם בארבם. לבם שהוא בוער כתנור קרבו אותו בארבם כלומר קרבו אותו למעשה הרע כלומר שמו לבבם לחשוב מחשבות רעות שיעשו הרע אחר המחשבה וזהו בארבם כי הרוצה לשלול ולגזול אורב תחלה כדי שלא ישמרו ממנו והמחשבה במארב:

כל הלילה ישן אופיהם. הלב הוא כלי המחשבה והכח הפועל בו הוא האופה על דרך המשל וכמו שהאופה מסיק את התנור בלילה ובבקר ימצא שבערו העצים ואופה בו את הפת שהוא תכלית מעשה ההיסק והנה האופה ישן בלילה אחר שנתן העצים בתנור שאין לו מעשה עד הבקר כן האופה בענין המשל שהוא כח המחשבה הוא ישן בלילה כלומר שוכב ונח שלא תצא המחשב' לידי מעשה עד הבקר והחושב קורא אותו ישן לפי שאין במחשב' יגיעת הגוף:

בקר הוא בוער. כלומר שהם להוטים בבקר לעשות הרע שחשבו בלילה וכן אמר החושבים לעשות רע על משכבותם לאור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם: