רד"ק על הושע ז:יא

ויהי אפרים. המשילו ליונה הנלכדת ברשת לפתיותה שאין לה לב להבין כשתבא ללקט הגרגירים רשת פרושה שם ללכדה כן אפרים כשהיו הולכים ושואלים עזר מאשור או ממצרים כי לרעתם ילכו שם בבקשם עזר מהעכו"ם ולא מהאל יתברך אשר בידו הכל וכשיחשבו להעזר בהם יפלו ברשת האל יתברך וזהו שאמר כאשר ילכו אפרש עליהם רשתי וזכר היונה והוא הדין לשאר העופות אלא יונה לפי שאין לה מרה היא כאלו הולכת בתמימות ולא תרגיש על הרע שימצאנה, ויונתן תרגם והוו בית ישראל דמן ליונה שריחתא וגו' ופירש בעל הערוך שריחתא מבכה וגורדת פניה, ודמהו ללשון הערבי שאומר לאשה המבכה ומשרטת פניה שרחה: